פסק-דין בתיק ס"ע 16408-02-09

פתיח

1.            עניינה של תובענה זו בשאלה, האם זכאית התובעת, גב' אמאל עראף-רוחאנא (להלן: התובעת), אשר עובדת בתפקיד עובדת סוציאלית ברשות מקומית, שהיתה חלק מעיר הכרמל, על איחודה ופירוקה מחדש (להלן: הנתבעת), לתשלומים שונים בגין תפקידה בפועל.

2.            בתחילת דיון ההוכחות, חזרה בה התובעת מתביעתה להחזר הוצאות טלפון ותוספת שכר בשיעור 6.85% [עמ' 6, ש' 25-19]; ובסיכומיה זנחה את טענותיה לעניין "תוספת איזון". לפיכך - עלינו לבחון את התביעה ביחס להפרשי שכר - בגין דרגה שונה מהדרגה בה מדורגת התובעת בדירוג העובדים הסוציאליים; לתשלומי "גמול השתלמות" ולהחזר הוצאות נסיעה; וכן להשלמת הפרשות לזכויות סוציאליות, בגין כל אחד מהרכיבים הללו, ככל שתתקבל התביעה להוסיפו לשכרה השוטף של התובעת.

3.            המחלוקת בין הצדדים היא, בעיקרה, משפטית ונדון בה לאחר שתוצג התשתית העובדתית המתאימה.

עובדות

4.            עיקר העובדות הרלבנטיות אינו שנוי במחלוקת, למעשה, ואלה הן: 

                     א.         התובעת החלה עבודתה ביום 4.1.1994 במועצה המקומית דאלית-אל-כרמל (להלן: המועצה), טרם האיחוד לעיר הכרמל (להלן: העירייה).

                      ב.         התובעת התחילה לעבוד במועצה כעובדת סוציאלית במחלקת הרווחה, בהיקף משרה של 100% - ובדרגה "02" - כאשר בכתב המינוי שקיבלה, לא הוגדר תפקיד ספציפי [ נ/1, נספחים א1- א3, לתצהירו של מר נג'יב נסראלדין, מטעם הנתבעת (להלן: נג'יב)].

                      ג.          בפועל חולקה עבודת התובעת, באופן שהיתה עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה (קשישים ומשפחה), בהיקף 50% משרה, ועובדת סוציאלית בבית ספר "מפתן" בהיקף של 50% משרה נוספים [ נ/1, בנספחי ב' ו- ז'].

                      ד.         לךימים, דורגה התובעת בדרגה ז' בדירוג העובדים הסוציאליים. לעמדת התובעת - משנת 1995 [עמ' 9, ש' 11-10], ולעמדת הנתבעת - משנת 1998 [ נ/1, ס' 19ג].

                     ה.         מחודש 3/2000, או ממועד סמוך, עברה התובעת, על פי בקשתה, לעבוד כעובדת סוציאלית במחלקת הרווחה ב- 75% משרה.

                      ו.          ערב איחוד המועצה עם המועצה המקומית עוספיא לעירייה אחת, היא הנתבעת, עסקה התובעת, כעובדת סוציאלית קשישים ומשפחה, גם בריכוז הועדה המקצועית המקומית לעניין ביטוח סיעוד, בהתאם להוראות צו הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות מקומיות מקצועיות) תשמ"ח-1988 (להלן: ועדת חוק סיעוד).

                      ז.          החל משנת 2003, חולקה משרת התובעת באופן ש- 15% משרה נזקפו למטלות רכזת הועדה לחוק סיעוד ושאר המשרה ( 60%) ליתר המטלות בתפקיד עו"ס קשישים ומשפחות [עדות התובעת - עמ' 8, ש' 28 - עמ' 9, ש' 4].

                     ח.         את תפקידיה אלה, ביצעה התובעת מבלי שזכתה במכרז ו/או קיבלה כתב מינוי ספציפי לתפקיד עובדת סוציאלית קשישים ו/או עובדת סוציאלית משפחות ו/או רכזת ועדה לחוק סיעוד ו/או כל תפקיד אחר במחלקת הרווחה במועצה.

                     ט.         בשלהי שנת 2003, בהתאם לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה לשנת הכספים 2004-2003) (מס' 2) התשס"ג-2003 (להלן: חוק האיחוד), אוחדו המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא לרשות מקומית אחת, היא עיריית עיר הכרמל (להלן: העירייה).

                      י.          העירייה חויבה להכין תוכנית להבראתה הרשות המקומית המאוחדת, שקבעה את המבנה הארגוני של העירייה וקיבלה את אישור משרד הפנים ולעירייה אף מונה חשב מלווה (להלן: תוכנית ההבראה). לפי חוק האיחוד, תקנות והנחיות משרד הפנים, חויבה העירייה לאייש את כלל המשרות בה באמצעות מכרזים, ובכלל זה, גם משרות עובדי הרשויות שאוחדו.

                    יא.        במסגרת זו פרסמה העירייה גם שני מכרזים (מס' 77/1 ו- 77/2), לשני תפקידים של "עו"ס זקנים וחוק סיעוד"; האחד - בלשכת הרווחה בדאלית-אל-כרמל, והשני - בלשכת הרווחה בעוספיא.

                     יב.        ביום 14.4.05, התובעת התמודדה במסגרת מכרז לתפקיד מרכזת ועדה לפי חוק סיעוד ועו"סו זקנים, ולא זכתה בתפקידים על פי מכרז כזה [ נ/1, נספח ד']; כאשר קיימת מחלוקת - האם ביצעה התובעת את התפקיד, בפועל, למרות שלא נבחרה במכרז, והאם העובדים שזכו בתפקיד במכרז ביצעו אותו [ראו: דברי באי-כח הצדדים וניסוח מוסכמות ופלוגתאות, עמ' 1 לפרוטוקול].

                     יג.         התובעת כעסה על תוצאות המכרז ואי זכייתה בו, סירבה לבצע חפיפה לגב' אימאן ביראני, שזכתה בתפקיד, ובלשונה: "הלכתי הביתה, פשוטו כמשמעו" [עמ' 7, ש' 4].